פיצוי בסך 4,000 ש"ח לנוסעים שאיחרו לטיסה עקב אי יידועם על העברתם לטיסה אחרת

1.  התביעה:

התובעים רכשו מהנתבעת ארבעה כרטיסי טיסה, להם ולשתי בנותיהם, לצרפת וחזרה. לטענתם, הטיסה חזרה היתה מתוכננת ליום 13.8.06, בשעה 23:59, מטרמינל 1 בשדה התעופה שארל דה גול בפריז.

לטענת התובעים, על סמך הנחיות החברה, המופיעות על גבי כרטיס הטיסה, הם ביקשו מאביה של התובעת, מר יעקב בוריסביץ, לאשר את טיסתם בטלפון 03/6211005. לדבריהם, הנ"ל התקשר ביום 10.8.06 בשעה 18:47 ואישר את הגעתם לטיסה. נציגת הנתבעת אישרה את הנסיעה והודיעה למר בוריסביץ כי הטיסה הוקדמה לשעה 22:30.

בערב הטיסה הגיעו בני המשפחה לשדה התעופה בשעה 19:00. הבידוק הבטחוני שלהם החל בשעה 20:30, הבודקת לא מצאה את שמם ברשימת הנוסעים ופנתה לבירור עם חב' ארקיע. לאחר מכן חזרה והמשיכה בבידוק הבטחוני.

בסביבות השעה 21:00 הגיעו לדלפק לקבלת כרטיסים ומסירת המטען, ושמם לא היה ברשימת הנוסעים בטיסה. לדברי התובעים, נאמר להם כי טרם נתקבלה רשימה סופית של הנוסעים ויש להמתין לאישור החברה בארץ.

לדבריהם, הם המתינו ובכל בירור שעשו קיבלו תשובה דומה.

בסביבות השעה 22:30 הגיע זוג אחר שלא נכלל ברשימת הנוסעים, והתברר כי זוג זה הועבר לטיסת סן דור, שהיתה אמורה להמריא בשעה 22:30 מטרמינל 2. לתדהמתם התברר להם כי גם שמותיהם מופיעים על המסך כנוסעים באותה טיסה. רק אז נאמר להם כי הם לא בטרמינל הנכון וכי אחרו את מועד הטיסה.

לאחר בירורים וריצות בשדה התעופה הצליחו לקבל שני כרטיסי טיסה בחב' ישראאייר, שם נדרשו לשם לכל כרטיס 250 יורו, ושני מקומות נוספים נמצאו בטיסה המקורית בארקיע, שם נדרשו לשלם 320 דולר לכרטיס.

למותר לציין כי התשלום עבור כרטיסי הטיסה המקוריים לא הוחזר לתובעים, ולמעשה שילמו התובעים פעמיים עבור הטיסה לישראל.

התביעה מתייחסת הן לסכום ששולם תמורת ארבעה כרטיסים חדשים, 5,900 ש"ח, והן לעגמת הנפש שנגרמה לתובעים ולבנותיהם, כמפורט בכתב התביעה, בסך 11,900 ש"ח.

2.  כתב ההגנה:

הנתבעת, שהינה חברה סיטונאית המספקת טיסות שכר ושירותי תיירות, מאשרת כי חב' אופיר טורס רכשה עבור התובעים ארבעה כרטיסי טיסה בטיסות שכר.

לטענת הנתבעת, עקב צמצום ו/או איחוד טיסות, על ידי חב' התעופה ארקיע, הועברו נוסעי הטיסה, ובהם התובעים, לטיסות חלופיות.

לטענת הנתבעת, דיווח על כך הועבר לסוכן הנסיעות "אופיר טורס" אשר הזמין עבור התובעים את הטיסה, ונמסר לו כי התובעים יטוסו בטיסה חלופית בשעה 22:30. סוכן הנסיעות היה אמור להעביר מידע זה לתובעים.

הנתבעת טוענת כי על פי הרשום על גבי כרטיסי הטיסה, על הנוסעים לאשרר את הטיסה  72 שעות מראש. לטענתה, התובעים לא ביצעו אשרור זה, ולו ביצעו, היתה הנתבעת מיידעת אותם על העברתם לטיסה אחרת.

לטענת הנתבעת, המקומות בטיסה החדשה נשמרו לתובעים ושולם עבורם.

3.  לגבי מרבית העובדות אין מחלוקת של ממש בין הצדדים:

אין מחלוקת על כך שהתובעים הועברו מטיסתם המקורית לטיסת סן דור.

אין מחלוקת על כך שהתובעים לא הגיעו לטיסה החדשה אלא התייצבו לטיסה המקורית, בשעה מוקדמת יותר.